המדריך להורים המתגרשים או איך להכין את הילדים לגירושין הקרבים

החלטתם – מתגרשים. אתם אולי חשים הקלה מסוימת שכן זוהי החלטה לא קלה כלל וכלל,
אך מה בנוגע לילדים?
כיצד הם יגיבו?
כיצד מספרים להם?
מה יקרה אחרי הפרידה ואיך מוודאים שהילדים לא ירגישו נטישה או אשמה?

חשוב שתבינו שעבור ילדים חווית הגירושין היא חוויה מכבידה לרוב ומשונה, אתם משנים את חייהם לחלוטין, ומסיבה זו מומלץ להסביר להם לגבי מה קורה במקום להניח שהם ממילא לא קולטים מה קורה (האמינו לי, ילדים, צעירים בככל שיהיו, קולטים הרבה יותר ממה שנדמה לנו), לכלול אותם בתהליך ולא להשאיר אותם מבולבלים ותוהים מה קורה.
מה עלול להטריד ילדי גירושין?
בניגוד להחלטתכם השקולה להתגרש, עבור הילד זו תקופה חסרת ודאות וחסרת ביטחון מה הולך לקרות ואיך חייו ישתנו.
במה מתעסק הילד בזמן הגירושין?
ילדים נוטים להאשים את עצמם בגירושין, שהם היו 'ילדים לא טובים' ולכן ההורים בוחרים להתגרש.
ילדי גירושין פוחדים מפני העתיד; איזה קשר יהיה להם עם ההורים, עם מי ידורו, מתי יפגשו את ההורה השני, אם ייאלצו לבחור בין ההורים ועוד.
נושא המגורים מטריד הרבה ילדי גירושין, היכן יגורו, אם ייאלצו לעבור דירה ולנטוש את הסביבה המוכרת ואת החברים שלהם וכו'.
ילדים בוגרים יותר יוטרדו מהשלכות הגירושין על המצב הכלכלי הביתי למשמעותו לגביהם ולגבי חיי היום יום שלהם.

 מה אתם יכולים לעשות כדי להקל על הילדים?
כדי לעזור להורים להתמודד עם הילדים ולילדים להתמודד עם המצב, ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי משפחתי במטרה ליצור דיאלוג פתוח בין כל הצדדים המעורבים בגירושין, הורים וילדים.
אל מול איש מקצוע עשויות לצוץ שאלות ודאגות שלא יעלו בפני ההורים כדי לא להדאיג, או מחשש (כמו: אמא לא אוהבת אותי יותר, אבא לא רוצה להיות אבא שלי יותר וכדומה).
טיפול משפחתי יתבצע בכמה מישורים: מול ההורים; הדרכה לגבי התהליך ומה כדאי לעשות, מול הילדים; הצפת בעיות ודאגות, כל המשפחה יחד או הורה וילד.
תקשורת תקינה והתנהלות נכונה יכולה להקל על תהליך הגירושין, מבחינת כל הצדדים המעורבים, ילדים והורים.
יש להודיע לילד על החלטת ההורים ברוגע ובצורה שקולה, כדאי על ידי שני ההורים יחד על מנת שהילד יידע שההורים עדיין מסתדרים. כדאי לתת לילד זמן להסתגל ולא שאחד ההורים ייעלם פתאום מהבית.
הקפידו לציין את סיבת הפרידה בנעימות (ללא האשמות הדדיות) על מנת שהילד לא יאשים את עצמו.
ודאו שהילד מבין שלגירושין אין קשר אליו או לאהבתכם כלפיו ושאתם הוריו ללא קשר למה קורה ביניכם.
הסבירו לילד איך חייו יתשנו.

תנו לילד זמן לשאול שאלות וענו עליהן כמיטב יכולתכם. אם הוא שואל משהו שאין לכם תשובה עליו, אמרו לו שאינכם יודעים עדיין והבטיחו ליידע אותו כשתחליטו.
השתדלו להשאיר את חיי הילד יציבים עד כמה שניתן מבחינה חברתית ומבחינת סביבת המחייה שלו.
ספרו לצוות החינוכי על הגירושין ואימרו להם להיות עירניים לילד וקשובים לשינויים פוטנציאליים.
המנעו מפיצויים כמתנות, זה עשוי ליצור בעיות אחרות ותחושת פגיעה עמוקה.
הרשו לילד להתבטא. סייעו לו לבטא את רגשותיו והבהירו לו שזה בסדר לכעוס ולהיות עצוב.

מהן התגובות הצפויות של ילדים שהוריהם מתגרשים?
* חרדת נטישה
* תחושת אובדן
* כעס
* תחושת דחייה
* תחושת אשמה
* הרגשה של לבד
* תקווה שהמצב יחזור לקדמותו
* הפיכה להורה קטן עבור ההורה או האחים
* שלבי ההתמודדות של ילדי גירושין
* חזרה לשגרת החיים.
* לחדול מתחושת אשם ומכעס.
* לחדול מתקווה שההורים יחזרו לחיות ביחד.
* הכרה במציאות המשפחתית החדשה.
* השלמה עם המצב המשפחתי החדש.